טלפון: 054-2020170 | דוא"ל: shalev@homeonet.net

שני מקרי אופיום באותה משפחה

מקרה 1: מקרה אפילפסיה מסוג אבסנס.  ילדה בת  בת 6. במשפחה אחות הסובלת מאפילפסיה כללית, ‘גראנד מאל’.  ההורים התלבטו בקשר לטיפול תרופתי ורצו לנסות הומאופתיה לפני שמתחילים טיפול תרופתי.

28.7.11  תצפית:  א’ נכנסת לחדר, מציצה בי, מתבישת אבל משתפת פעולה. מחייכת הרבה, ונראית מפלרטטת איתי (“עושה עיניים”!). אינה מדברת עברית.  הקשר מתקיים באמצעות חיוכים ובאמצעות הוריה הדוברים עברית.  עושה רושם ילדותי לגילה: אמה מאכילה אותה בכף, נוסעת בבימבה ומשמיעה קולות נסיעה תוך כדי. בתנועה. מידי פעם לוחשת לאמא. יושבת על הכסא עם רגלים מורמות.

 

ההורים מספרים:

Generalities CC: הבעיה שלה שהיא מתנתקת ולא יודעת איפה נמצאת.  מסתכלת למעלה, עיניים פקוחות והיא לא שם לזמן קצר, שניות עד דקה.  כשהיא עייפה הניתוקים יכולים להגיע ברצף. זה התחיל לפני כשנתיים, לאחר שהיתה עדה להתקף אפילפטי של אחותה הגדולה יותר.  זה קורה יותר כשעייפה, כשמתרגשת, מפחדת. כשבהתקף הגבות זזות וממשיכה באותה פעילות: לועסת אבל לא עונה, לא בולעת.  לא יוזמת תנועות חדשות.  לפעמים כן.  אם מחזיקה משהו ממשיכה להחזיק.  לפעמים מרפה.  תמיד אחר כך יודעת שלא שמעה מה שדיברו.

בהתקף יכולה למשוך בגרביון. צריכה שהגרביון ישב בדיוק, אם לא-לא נוח לה.

לא אוהבת חם.  לא סובלת מעיל, כי כבד.  לא אוהבת בגדים מסורבלים.  לא סובלת חום.

אוהבת להתרחץ, אפילו עם מים קרים.  אוהבת מים. הרבה פעמים לא ישנה טוב. יש התנתקויות בסוף יום אם לא ישנה במשך היום. אבל יש לה מרץ. יש לה הרבה כוחות להסתובב.

(צמאון?) צמאה מאוד.  שותה הרבה מים וגם הרבה שלוקים.  אוהבת לשתות מים קרח, אפילו בחורף של ירושלים.  אפילו לא מתלבשת כמו שצריך. אבל חם לה.  רוצה תמיד להוריד את הבגדים ולהכנס לאמבטיה. מאוד אוהבת להתרחץ.  בכח צריך להוציא אותה.

Seep: אם ישנה במשך היום יכולה להיות ערה עד 02:00.  כשעייפה יכולה להרדם על הרצפה, איפה שהיא. ב19:00 יכולה לישון שעה ואז לקום עד 02:00.  כשאני אומרת שהגיעה השעה שצריך ללכת לישון יכולה להתנגד: אומרת אם לא…אז… באה אלי הרבה למיטה.

מתעוררת מקולות.  התעוררה מהמואזין ובאה להגיד לי שסגרה את החלון שלא תשמע.  אחר כך חלמה על הגויים, הערבים.  מה שחושבת, חולמת. אם לא רואה אותי בלילה,  הולכת לחפש אותי.  כל בוקר קשה לה לקום.  כמות השעות משתנה בלילה.  אם ישנה 10 דקות ביום תלך לישון רק ב24:00.

[תצפית: נרדמת בעמידה (!) נשענת על השולחן. אמא משכיבה אותה על הריצפה]

אסור לה בלי פעולה! אז נרדמת.  יכולה לישון איפה שנמצאת על הספסל, בישיבה, בעמידה, על הריצפה.  היא תקום רעננה.  אבל בלילה יהיו לי בעיות איתה לישון.

היא מתעוררת שאני לא לידה. מהחלומות, מהרעשים, אפילו הקטנים.

Mind: בלימודים היא בסדר.  קולטת.  בסדר בחברה.  מאוד מוכשרת בידיים, יש רעיונות, הניתוקים לא מפריעים לה להיות פעילה, ליזום.

כשיש הפגנות שומעת צעקות, לחץ, מפחדת שיקרה משהו.  מפחדת מהחתולה.  מנסה להתגבר מאוד.  אומרת שלא מפחדת כשמפחדת.  חושך. כשחושבת שהולכים לסגור את הדלת נלחצת [בחושך].  לחץ יותר מידי פותח לה את הראש.  היה מקרה של מעלית שנתקעה, היתה מאוד לחוצה אבל לא קרה כלום [כלומר לא היה ניתוקים].  הפתיע כי בלחץ קטן זה קורה.  צעקה מה צריך לעשות.

(אז מה עושה כשהיא בלחץ?) יכולה לתפוס באבא, שאני אחבק אותה.  יכולה לבכות, לצעוק.  לא היסטריה.  אומרת אני מפחדת. נרגעת רק כשמה שהפחיד הולך. היא בוכה ממש, עם דמעות.

(למה פחד שמשהו יקרה?) מפחדת שיבואו הביתה להרביץ.  להרביץ לה.  אם יש הפגנה מהר נועלת את הדלת.  פרקטית.  יודעת מה צריך לעשות לכל דבר. זוכרת את כל הפרטים.

יש לה את הדעה שלה: בגדים. מגיל 3 היה קשה רצתה להחליט.  עדיין מתווכחת וקשה לשכנע אותה. בהתחלה לא רוצה להקשיב.  אם מקשיבה מבינה יפה.  אבל בוכה שלא רוצה להקשיב.  אם רואה שאין ברירה אז מקשיבה.  יכולה גם לצרוח שעה. יכולה גם לדבר עם הידים (?) לריב עם אחותה בגלל שטויות (קנאה?) לא. שטויות.

סבתא נפטרה לפני 3 שנים.  הינו גרים יחד.  הילדה עברה הרבה, ראתה הרבה דברים.  סבתא היתה עם אלצהיימר.  ראתה אותה גוססת,  מתה כאן.

באמצע הלילה מרגישה אם אמא הלכה, מתעוררת. צריכה בטחון. אם אני באה לישון לידה-נרדמת.  צריכה סיפור.  מעניין אותה סיפור.

(חוץ מהשינה איפה עוד צריכה בטחון?)  כשבוכה צריכה הרבה שיהיו איתה.  לצאת החוצה עם אבא או אמא.  לא לבד. היתה חייבת להיות איפה שאני בסביבות גיל 3.  בהיסטריה של סבתא,  בהתקף של האחות. הכל היא היתה איתי.

(איך מגיבה לכאב? אם נופלת?) לא היסטרית. קמה וזהו.

מאז שהיא קטנה יש נטיה לדלקות גרון.  כל כמה שבועות.  סטרפטוקוק.  קיבלה הרבה אנטיביוטיקות אבל הרבה פעמים לא סיימתי לתת לה. (חום?) בדרך כלל חום גבוה מאוד.

ניתוח המקרה:

א’ ילדה פעלתנית, ילדותית לגילה, בעלת חושים חדים מצד אחד (Acutness), ומצד שני חווה «סגירת מערכות» פתאומית- בשינה פתאומית ובניתוקים.

עקרי המקרה:

פחדים מרובים- מחושך, שיקרה לה משהו רע, שההורים לא יהיו, בעקבות ארועים שקורים (הפגנות) תגובה לפחד: בכי, צעקות, הצמדות לאבא ולאמא. בעקבות הפחדים חוסר בטחון-  צורך בנוכחות אחד ההורים, זקוקה להם בהרדמות, אם אמא קמה מתעוררת, באה לאמא למיטה, צריכה שיהיו איתה אמא או אבא לבד.

בתצפית: ביישנית אבל יוצרת קשר עין.

ניתוקים בזמן עירות- זיע בגבות והרמת גלגלי העין כלפי מעלה, עיניים פקוחות- לשניות בודדות עד חצי דקה, ממשיכה בפעילות אוטומטית.  לא מודעת להתרחשות.  תכיפות משתנה, זמנים משתנים.  הרעה מהתרגשות. יש Causation : ניתוקים הופיעו לאחר שהיתה עדה להתדרדרות הסבתא ופטירתה, והתקף אפילפטי כללי של אחותה.

הרדמויות פתאומיות -בזמנים שונים של היום. שינה לא סדורה- קושי בהרדמות, התעוררויות מרובות, הרדמות מאוחרת או מוקדמת- אין דפוס קבוע. שינה קלה-התעוררויות מקולות. בתצפית: הרדמות פתאומית בעמידה.  שינה על הריצפה.

רגישות חושית גבוהה-  לקולות במיוחד בלילה, לתחושה על העור (הגרביון)

כללי: לא סובלת חום,  אוהבת רחצה ומים, צמאה מאוד לקר מאוד.

סימפטומים ורפרטוריזציה:

Mind: Fear: general: dark

Sleep: Sleepiness: overpowering

Sleep: Waking: dreams from

Eyes: Turned: upward

הרמדי שנבחרה היא  Opium

דיון:

למזלה של א’ היא עדיין לא נטלה טיפול תרופתי, כך שהסימפטומים הפיזים היו ברורים. יחד עם זאת יש כאן תמונת מינד.  Morrison מזהיר שברפרטוריזציה של מקרי אפילפסיה לא כדאי להסתמך על מאפייני הפרכוס כדי למצוא את הרמדי הקונסיטציונלית.  במקרה יש Causation ברור.  יחד עם זאת הסימפטום הקבוע של הניתוקים היה עיניים מופנות כלפי מעלה.

Farokh Master: Behavioral and neurological problems that arise after a death in the family or frightening expeirience, wher the fear remains for long (even years) after the frightful expeirience.

.הארוע הראשון המאיים היה נוכחותה של א’ בתהליך גסיסתה ואף פטירתה של סבתא.  מעניין שלאחר מקרה זה היא פיתחה צורך להיות קרובה מאוד לאמא, אך רק לאחר שהיתה עדה,  לארוע דרמטי נוסף, שנה לאחר מכן, התקף אפילפטי כללי של אחותה הגדולה, התפתחו הניתוקים והפחדים שהלכו וגברו.

Farokh Master: High spirited and full of energy.  Needs activity all the time, especially at night; the child loves activities such as crafts, drawing, painting, etc.

Indifference to pain or suffering

אצל א’ ישנם סימפטומים הפוכים ומתחלפים, שניוניים, המאפיינים את Opium: מצד אחד יש רגישות חושית גבוהה ומצד שני אינה מתרגשת כלל כשנחבלת: שינה מופרעת ביותר בלילה, ומצד שני Over powering sleep בזמנים שונים. הצורך להיות בתנועה כי אחרת תרדם. התנהגות ילדותית, לא מתאימה לגיל, ומצד שני בלחץ מתפקדת במיטבה.

המאפיינים הכללים אף הם מתאימים לרמדי (חום, צימאון, יובש).

בחרתי פוטנציה נמוכה כיוון שחששתי להרעה משמעותית בפוטנציה גבוהה, בגלל הרקע המשפחתי החזק של הנטיה הפרכוסית.

Rx:Op 30C

קבענו להפגש לאחר חודש.

30/8/10 מעקב:

תצפית: נראית יותר «שובבה», יותר חיונית. מחייכת. כשאמא מלחיצה אותה (בשאלה) מתכנסת ומשפילה מבט.

CC

Gen: יש ימים שנקיה ויש ימים חזקה אחד אחרי השני (ניתוקים).  יכול להיות שבוע רגוע ממש ואז מגיע ימים שלא.  זה שקורה אחד אחרי השני- זה לא היה.

יכול להיות גם כל 5, 10 דקות. אולי זה מהחום. כבר 3 שבועות משחק.

(?) הנתוקים נראים אותו דבר.

גרביון- צריכה שיהיה נוח ויפה.  לא אוהבת קמטים.  אם הרוכסן סגור מידי גם מציק.  צריכה גרביון כותנה כי מזיעה וזה עושה לה פצעים ברגלים.  פצעים מוגלתיים קטנים. (?) פה ושם נקודה של פצע. כל פעם במקום אחר.

מזיעה מאוד בראש.

שתיה-המון מים.  צמאה מאוד למים.  אוהבת מים קרים בחורף ובקיץ.

Sleep:  שינה קצת יותר טוב. לא יכולה להחזיק הרבה מעמד [נרדמת יותר מוקדם].  אולי ב20:00, 21:00.

(האם נרדמת באמצע היום?) לא נרדמה. בחתונה אתמול נרדמה והעירו אותה.  הגיעה הביתה בחצות וחזרה לישון מיד. עדיין מתעוררת בלילה, באה למיטה של אמא ונרדמת עד הבוקר.

היא יותר רגועה.

(ממה מתעוררת?) מתעוררת, באה למיטה שלי ומיד חוזרת לישון.

אוי ואבוי אם לא אהיה לידה [כשנרדמת].  לוקחת כרית ובאה ליד החדר שלי.  אם לילה אחד לא רואה אותי אז בוכה.  כשאמרתי שאני למטה נרגעה, באה אלי.

יום רביעי-חמישי ישנה כל הלילה אצל האחות. לא קמה בכלל.

Mind: (פחדים?) לא מדברת על פחדים.  עדיין מתעקשת כי יודעת מה היא רוצה ואני מנסה לא להכנס לקונפליקט איתה.  גם במשחקים יש לה את הדעה שלה.  אם לא יוותרו לה תלך מהמשחק, תלך לשחק לבד.

(בכי?) יותר טוב.  שבוע אחרון יותר טוב.  קודם כל דבר היתה בוכה.

(האכלה?) גם בחתונה בקשה שאאכיל אותה.  צוחקת ומבקשת.

יותר רגועה ממה שהיתה… פחות רבה עם אחותה.

הבנת המקרה: נצפה שינוי לטובה בחיוניות ובפחדים, ישנה תנועה בניתוקים ובשינה.

שינויים נוספים במינד בנושאים שלא עלו במפגש הקודם אך צויינו הפעם על ידי האם: פחות רבה, יותר רגועה.

Rx: S-L

להמתין

דיווח טלפוני 19.09.2010:

הרבה פחות ניתוקים.

שינה   עדיין לא לגמרי הסתדרה.  אולי זה בגלל שעדיין בחופש ומתחילים את הלימודים אחרי סוכות.

Rx: S-L 1

לדווח טלפונית בעוד 10 ימים.

דיווח טלפוני3.10.2010:

ב»ה. (?) בדיוק דיברתי עם בעלי שכמעט ולא קורה.  אולי אחד בכמה ימים. (מצב רוח?) טוב. (שינה?) בסדר, לפעמים מתעוררת וחוזרת לישון.  אבל עוד אין שיגרה בגלל בית ספר.

Rx: מפגש 25.10

25.10.2010

תצפית: פעלתנית מאוד: משמיעה קולות, מסתובבת בחדר.

מינד: חוזרת שמחה מבית הספר.  נהנית משעורי בית, מכתיבה.  מבקשת ללמוד עוד בבית.

(פחדים?) מחסן הערבי, ומגנבים מאוד.

(מה עם העצבים?) יותר טוב.

(מה עם הבכי?) יותר טוב.

(פעלתנות?) לא יכולה לשבת סתם.  מגיעה לכל דבר בבית.  כל הזמן מתעסקת.

שינה: עדיין צריכה את אמא בשביל ללכת לישון.  כל לילה באה למיטה שלי.  אבל סך הכל יותר טוב כי הולכת  לישון ב22:00 ולא ישנה במשך היום. אם אין לה תעסוקה תרדם.

(ניתוקים?) יש ימים כאלה ויש כאלה.  אבל כמעט ואין תקופה של אחד אחרי השני.  וגם הם לא חזקות (?) יותר קצר.  נגמר מהר יותר.

RX: S-L

להמתין, עושה רושם שבקרוב יתכן ויהיה צורך לחזור על הרמדי.

דיווח טלפוני 11.10.2010

Mouth: אתמול , שלשום הופיעו פצעים בפה.

כואב כשאוכלת אוכל רטוב.  יבש יותר קל לאכול.

(איפה?) בחניכיים למעלה.  אולי גם למטה, לא בטוחה.

נראה שאולי יצא מהלחץ שלפני בית ספר.  בקושי ישנה לפני בית ספר.

(האם היה בעבר?) הרבה פעמים היה.  תמיד בחניכיים.  לפעמים בלחיים למטה.

(צבע?) אדום.  לא ידעת אם כבר נהיה לבן.

Sleep: לפני שהתחילה בית ספר (אתמול) לא ישנה טוב.  בקושי ישנה ממהתרגשות.  גם אתמול.  קמה ב-24:00, הצטרפה אלי על הגג (בגלל החום הכבד).  שם נרדמה אחרי שכבר ישנה.

Gen: (ניתוקים?) כמעט ולא קורה.  קרה יותר בשבת.  נראה שאולי התרגשה מבית הספר.  מזמן לא היה ככה.

Mind: (מצב רוח?) טוב. מתרגשת מבית ספר.

הבנת המקרה: היתה הטבה, ארוע מעורר התרגשות- התחלת כיתה א’ גרם לחזרה מסוימת של סימפטומים (אצל החרדים מתחילה שנת הלימודים לאחר סוכות).  אולי תצליח להתגבר לבד.

RX: לדווח טלפונית בעוד שבועיים.

דיווח טלפוני 29.10.2010:

הרבה פחות ניתוקים.  האחות  הגדולה (שאצלה גם נמצאת הרבה) אומרת יותר, אבל כבר לא ישנה ביום.

Rx: להמתין, להיות בקשר לאחר סוכות

.

1.11.2010 פניה במצב אקוטי:

cc: כאב גרון.

Mind: היסטרית כשלא מרגישה טוב: בוכה ודוחפת את הראש לתוך הכתף של אמא.

שוכבת על הריצפה וצועקת לא להסתכל על העיניים.

כשישנה דיברה על טרקטור, כמו הזיה.

מתלוננת על כאב גרון.  בכתה מהכאב.  תפליט: לבן. בצד ימין.ללא חום.

ללא מודלטיס ברורים. ללא שיעול.  ללא נזלת.

Generalities: רוצה לשתות קר. קרח. יבשה.  לא מתלוננת על חום או קור.

Face: אדומה מאוד בלחיים.

Nose: חם

Extremities: רגליים וידים קרות.

Sleep: ישנה הרבה

כיוון שהמודליטיס היו כלליים ביותר לא היו חד משמעיים, ולמרות שנראה שמדובר בהופעה של סימפטום קודם,  החלטתי לחזור על   Op 30C .למרות  שלפי המתריה מדיקה, מבחינת מינד, היינו מצפים שתהיה במצב רוח טוב, או לפחות לא מתלוננת כל כך על סבלה.

דיווח לאחר 4 ימים: בלילה לאחר לקיחת הרמדי ישנה טוב.  חום עלה וירד במשך 48 שעות.  ביום השלישי קמה ללא חום ללא כאבים.  למחרת חזרה לבית הספר.

(ניתוקים?) היו ממש קצת.

Rx: להיות בקשר לפי הצורך.

דיווח טלפוני 10.4.2011

הרבה יותר טוב.  כמעט ולא קורה יותר הניתוקים.  פעם ב….

(שינה?) בסדר.  ישנה טוב. (במשך היום?) כבר לא.

האם סיכמה: אין צורך להפגש.

מקרה שממחיש בצורה טובה את הסימפטומים ההפוכים שב-Opium.  ניתנה מנה אחת של 30C בסוף יולי 2010.  היתה חזרה על אותה מנה 5 חודשים מאוחר יותר במצב אקוטי.  מאז חלפו עוד 5 חודשים והדיווח חיובי ביותר.

מקרה 2: עצירות מלידה

1.8.2010

תצפית: ש’ בן 5 תאום, בן דוד של א’. בהיר שיער ועור, וחיוור מאוד.  עפעפיים תחתונות נפוחות. אמא מדברת איתו, מנסה לדובב אותו והוא עונה רק בניע ראש לאחר מאמצים מרובים.  לא יוצר קשר עין איתי.

CC: Rectum: מאז שנולד סובל מעצירויות.  כל יציאה במאמץ עם בכי.  בוכה בשחרור, מהכאב. בימים לפני לא רואים שמציק לו.  יציאה פעם בשבוע או יותר.  לפעמים יוצא טיפ טיפה פה ושם בלי שליטה.

אם שבועיים לא עשה אז הוא מקבל משקה אלוורה או שאני עושה לו חוקן.  בערך פעם בחודש חוקן.

Mind: הוא עוד לא גמול. נראה לי שזה בגלל שפוחד מהיציאות. לפני שיוצא, בימים שלפני, הוא קצת עצבני, אבל אם מסיחים את דעתו הוא שוכח.  (?) משחקים, ספרים חדשים מסיחים.

גם ההתפתחות של הזחילה, ישיבה יותר איטי משל אחותו התאומה ובכלל יותר איטי מהגיל.

דיבור- גם היה איטי.  כרגע בטיפול קלינאית תקשורת כשנה.

אין לו סבלנות לשבת. כשהולכים לשמחות- רק מגיעים והוא רוצה הביתה, אבל אם יש משחק הוא יכול הרבה זמן להיות.

בלימודים הוא בסדר, קליטה טובה.  זכרון מעולה.  בספרים זוכר בדיוק מה הה פעם.

מאוד איסטניס. שהכל יהיה ישר ולא מלוכלך.  אם כריך בזיגזג לא יאכל.  אם יש משחקים מפוזרים יגיד קודם אני אסדר ואחר כך אצא.  אבל יכול לתפוס ג’וק ביד.

לפעמים הוא נופל במדרגות.  קורה הרבה שנתקל ונופל. (איך מגיב כשנופל?) לא אומר «כואב לי» אני שואלת ואז אולי יגיד, אבל לא בוכה, לא רואה שכואב לו, אפילו שנופל הרבה.

מאוד עקשן. אם הוא אומר מילה- לא ישנה.

(פחדים?) כשהיה קטן היו הרבה פחדים: רעש, חתול, חיות.  עכשיו כשיש רעש מכסה את האזניים.  כשמפחד הולך לצד.

אני צריכה לשמור עליו בכל מקום כי הולך עם מטאטא ושובר דברים במשחק. כשמסבירים לפעמים זה עוזר ולפעמים לא.  לפעמים ההסבר לא נקלט כי הוא מתעקש.

Generalities: מאוד אוהב להתרחץ.

לא מתלונן על טמפרטורה.  אוהב קיץ, חורף.  לא משנה לו.

אוכל הרבה ממתקים, במיוחד שוקולד.  יכול לאכול חפיסה.

Nose: מדייק בזיהוי ריחות.  אף מיוחד.

Ear: שמיעה תקינה. שומע ממרחקים.  יכול לזהות כל כלי רכב משמיעה בלי שרואה ואין לנו רכב בכלל.

Stomach: לפעמים יש תאבון ולפעמים לא.  מהלידה קיבל מטרנה כי אני לא יכלתי להניק. בדרך לא אוכל כמה ימים ואז משלים ביום אחד הרבה.

Stool: יוצא גוש אחד. חום.

עומד כשרוצה לצאת.  הולך לפינה ועושה שם. רק בטיטול.

Sleep: קשה להתעורר בבוקר כי הולך לישון מאוחר.  נרדם בין 20:30-23:00 .  נרדם עם בקבוק מים עם חלב וסוכר.  לפעמים הוא גומע 2-3 בקבוקים לפני שנרדם. הוא לוקח בקבוק אפילו ששבע.  לוקח חצי שעה עד שמתעורר.  ואז מלא במרץ.

(השינה עצמה?) טובה מאוד עד הבוקר.  ממתי שתינוק ישן כל הלילה.

(איזה מין תינוק היה ש’?) רגוע עד שזיהתה האחות בטיפת חלב הרניה בצד שמאל.  עבר ניתוח לתיקון.

הוא נולד בקיסרי בגלל שאני הייתי במצב לא טוב, גם מבוגרת וגם עם סוכרת הריונית וגם תאומים בלידה ראשונה. (סוכרת?) אני הייתי מאוזנת עם דיאטה.

הבנת המקרה:

עקרי מקרה:

עצירות קשה מלידה, עם צורך בעזרה מכאנית.

איטיות בהתפתחות המנטלית- בדיבור, בריכוז ובהבנה, איטיות פיזית- באבני דרך התפתחותיים ובמסורבלות.

קשיים בהרדמות- שותה הרבה מאוד כדי להרדם.  אבל שינה עמוקה.

רגישות  חושית – לקולות ולריחות רגישות גבוהה וחוסר רגישות לטמפרטורה ולכאב כשנופל ונתקל, אבל כן רגיש לכאב ביציאות.

רובריקות הסימפטומים ורפרטוריזציה:

Mind: Senses, acute

Mind: Slowness

Mind: Awkwardness

Rectum: constipation: general: children,in

הרמדי שנבחרה היא Opium.

המאפיין הבולט הוא שש’ סובל מלידה מעצירויות קשות  וממושכות מלידה.

Farokh Master: Severe constipation of new borns; stools remain long in the rectum with absolutely no urge.

ההופעה הכללית שלו- התנהגותית ומנטלית היא של האטה ורוגע, אף על פי שהאם טוענת שהזכרון טוב מאוד ויש חדות של חוש השמיעה והריח.  יחד עם זאת האם מציינת פחדים שהיו בעבר וכרגע נשאר פחד מרעש, שיכול להיות על רקע הרגישות השמיעתית (Acutness). לא רעב מספר ימים ואז ביום אחד אוכל הרבה.

שני הפנים הללו גם הם מאפיינים של הרמדי: מצד אחד פעלתנות יתר ומצד שני «Blissfulness”.

הכניסה של ש’ לחיים הייתה מורכבת, באופן הלידה וכן במצבה של אמו לקראת הלידה.

מתאים גם שש’ הוא עבר ניתוח הרניה בצד שמאל בגיל מספר חודשים, מכמו שמציין Farokh Master, הרניה אצל תינוקות.

Rx: Op 30C

מפגש מעקב בעוד חודש

30.8.2010 מעקב

תצפית: צבע אדמדם בלחיים. מגיב לאמא מיד, עונה לה בדיבור.  אני מציעה מים לשתיה והוא מהנהן עם חיוך.

האמא מדווחת: בכל הדברים יש שינוי לטובה במיוחד בשבועיים האחרונים.

Rectum: בהתחלה פספס המון אבל לא רצה טיטול.  כל יום היתה יציאה.  לא מראה יסורים ביציאה.  כבר לא בוכה ביציאה. עדיין יוצא רק בטיטול.

Stool: יציאות יותר רכות.

Generalities: פעם לא היה שותה בכלל ביום עכשיו שותה הרבה מים.

Sleep: קם בסדר גמור, ללא התנגדויות.

Mind: יותר עירני בזמן האחרון.  זוכר יותר דברים.  התחיל להתעניין איזה יום היום. שואל «למה זה? למה ככה?”.

(סבלנות?) יותר סבלני. יותר מקשיב.

עונה נכון לדברים.  פעם היה מרחף.  עכשיו יותר עונה לעניין.

התחיל לשיר הרבה תוך כדי משחק.  זוכר יותר מה לימדו אותו בחידר.

רוצה לעשות הכל לבד.  להתלבש לבד. אבל עדיין מסורבל מכניס שתי רגליים לרגל אחת.

באמבטיה-מתקלח ויוצא, לא נתקע שם.

הולך לישון טוב.  יותר קל לו להשאר עם אבא בערב אפילו אם אמא לא נמצאת.

(שתיה לפני השינה?) עדיין נרדם עם בקבוק חלב. אם לא אוכל בערב יכול לשתות 3-4 בקבוקים.

(נתקע בדברים?) לא השתנה. כשיוצאים במדרגות רוצה שאחזיק לו א היד.

(פחד מרעש?) אותו דבר אבל עכשיו שאני אומרת לו אל תפחד, אז הוא נרגע.

הבנת המקרה:

השינויים החלו להתרחש עם הטבה משמעותית במינד אך עדיין יש תלונות שלא השתפרו.

Rx: להמתין S-L

מעקב עןד חודש וחצי.

11.10.2010

קיבלתי טלפון מספר ימים לפני המפגש הצפוי מאמא של ש’: «אנחנו לא מעוניינים להפגש כי כל מה שצריך כבר הסתדר.» לשאלתי אמרה האמא שהיציאות קבועות, כל יום, ללא כאבים.  נגמל. השינה הסתדרה וטוב לו בחידר.

במקרה הזה יש יותר דגש על תמונת הbllissed כפי שמתוארת הרבה בספרות, ויחד עם זאת גם כאן היו ביטויים לצד הפעיל יותר של ה- Opium: רגישות לקולות וריחות וקשיים בהרדמות.

שני בני משפחה, בני דודים, שביטויי הרמדי Opium אצל כל אחד מהם, נותן היבט שונה של הרמדי. בשני המקרים קיימים הסימפטומים ההפוכים.  אצל שניהם קיימת «סגירת מערכות» אבל בצורה יחודית לאינדיבידואל.

בשני המקרים  קיבלו המטופלים מנה אחת מינימלית, ובשני המקרים אנו רואים תהליכי שינוי עמוקים מתרחשים.

מיכל בר-יעקב RCHom

בוגרת בית הספר להומאופתיה קלאסית של המכון להומאופתיה קלאסית בראשות שמואל שלו.

מטפלת במודיעין

0544-585505
michal@being-well.co.il

Закрыть меню